ברוכאל רהיטים - תעשיית רהיטים - עץ - רהיטי עץ - ריהוט מעץ - רהיטים מעץ - ריהוט עץ מלא

איכות רהיטים נמדדת על פי חומרי הגלם מהם הם מיוצרים. בעוד אופנות ריהוט מחדירות לבתים רהיטים מחומרים ממוחזרים, או רהיטים מחומרים ידידותיים לסביבה, רהיטי עץ הינם שם כולל למגוון רחב יותר של סוגי רהיטים. עץ לסוגיו השונים, הינו חומר גלם מרכזי בתעשיית הרהיטים והוא משמש ליצור ארונות בגדים, מיטות, שולחנות, ויטרינות ועוד. בנוסף ללוחות עץ המיוצרים באמצעות חיתוך של עץ גולמי, משמש העץ גם כחומר גלם ללוחות המיוצרים משבבי עץ, כגון MDF. רהיטים מעץ עשויים מסוגים שונים ומגוונים של עץ. עובדה זו מסייעת למכלול הנקרא רהיטי עץ, להיות מגוון וייחודי.

מושגים בתחום רהיטים עץ:

עץ מלא: איכות העץ נמדדת על פי משקלו הסגולי. ככל שהמשקל גבוה יותר, רמת הצפיפות גבוהה יותר, כלומר עץ חזק יותר. רהיטי עץ מלא יקרים יותר, עקב השימוש בעץ טבעי.
עץ אורן: עץ פופולרי מאוד עבור חדרי ילדים בשל עלותו הזולה. אינו נחשב לעץ משובח ויש לו מספר מגבלות בגלל העיניים שעלולות ליפול, מפני שהן לא חלק מהעץ.
עץ זוברנו: עץ אופנתי לייצור ריהוט המיובא מאפריקה, בעל עיצוב של סיבים במראה זברה.
עץ אבוני: נחשב ליקר בעולם. מאחר והוא עץ שמור, ניתן היום להשיג ממנו רק פורניר.
עץ סנדוויץ': רהיטי עץ העשויים שכבות דקות של עץ המודבקות זו לזו. הלבדים בעובי של 1 מ"מ עד 4.7 מ"מ. בדרך כלל, הכריכה בעובי של 1.5 מ"מ ולבדי המילוי עבים יותר. מספר הלבדים הוא תמיד אי-זוגי. עץ הלבוד הוא בעל יחס חוזק למשקל גבוה יחסית לחומרים מרוכבים אחרים, ואחיד יותר מעץ טבעי. בתהליך הייצור, נחתכים בולי עץ בניצב לאורכם, ליצירת בולים באורך המתאים לעיבוד (בדרך כלל 260 ס"מ). לאחר מכן מקולפים ומרוככים על ידי בישול בקיטור. בול עץ מבושל מוזן למחרטת למינציה. במחרטה, מסובב בול העץ כנגד סכין המקלפת וניר (שכבת עץ דקה) רציף בעובי קבוע, בתהליך הדומה לחידוד עיפרון. הוניר הרציף נחתך בגליוטינה על מנת להוציא את שאין לתקן, וליצור יחידות בעלות ממדים אחידים. לאחר מכן מיובש הוניר ל- 14% עד 2% רטיבות משקלית בהתאם לסוג הדבק והמיקום המיועד בדיקט (כריכה או מילוי). פיסות הוניר המיובשות מצורפות זו לזו ליצירת פיסות בעלות ממדים אחידים. פיסות הוניר נמרחות בדבק (הפיסות הזוגיות משני הצדדים, או כל פיסה מצד אחד למעט הכריכה) ומונחות זו על גבי זו בכיוונים מאונכים זה לזה. הדבק יכול להיות עמיד במים (WBP) או עמיד ברטיבות (MR). הדבק העמיד במים הוא פולימר של פנול-פורמאלדהיד, ונקרא גם דבק אדום. הדבק העמיד בלחות הוא אוראה-פורמאלדהיד, ונקרא גם דבק לבן. לאחר ההרכבה של הוינירים זה מעל זה עד ליצירת ערמה בגובה של כמטר, נלחצת הערמה על ידי מכבש קר, במטרה להעביר את הדבק מוניר למשנהו. הלוחות שנוצרים בכבישה הקרה, מוזנים למכבש חם, כל לוח במגירה נפרדת. התוצר של המכבש החם הוא כבר עץ לבוד. עץ לבוד עובר עוד טיפול קוסמטי, ניסור למידה ומיון, לפני שנארז ונשלח למפעלים ברחבי העולם לייצור רהיטים.
עץ לבנה: עץ חזק מאוד עבור רהיטי עץ, מומלץ עבור ריהוט חדרי ילדים ולמטבחים. מגיע כלבידים (לא עץ מלא). חלק, ללא עיניים. מכיוון שצבעו בהיר, ניתן לצבוע אותו בכל גוון והתוצאה תהיה מוצלחת.
סיבית: שבבי עץ דחוסים בדבק. פופולרית בייצור רהיטים עבור חדרי ילדים, ריהוט עץ במטבחים וחדרי אמבטיה. ההבדל העיקרי בין השבבית לבין הסיבית הוא בגודל החלקיקים בעיסה שממנה יוצקים את הלוח. השבבית עשויה מעיסה שבה שבבים של עץ (עץ שאי אפשר ליצור ממנו קרשים או פורניר מסיבות כלשהן – איכות ירודה, גודל חומר הגלם וכדומה) המעורבבים עם דבקים על בסיס אוּרֵאה, פנול ופורמלדהייד. בשבבית אפשר לראות את השבבים שמהם עשויה הפלטה. השבבית היא חומר יציב יחסית ואחיד מבחינת הדחיסות ומקדם הכפיפה שלו גבוה מזה של לוח עץ סנדוויץ'. החיסרון הגדול של השבבית הוא רגישותה ללחות. מכיוון שבעיסה מערבבים דבק ושבבים, המוצר נקרא "שבבית" ולא סיבית.
מזוניט: החומר הזול ביותר לייצור רהיטים מעץ. מזוניט עשוי מסיבי עץ זולים.
MDF: חומר נגרות מלאכותי העשוי משאריות נסורת ואבק שיוף ו/או סיבי תאית, הנותרים לאחר ניסור גזע העץ העיקרי. יוצר לראשונה בארצות הברית בשנת 1966. MDF משמש בעיקר לדלתות, ולא לגופי ארונות כי הוא נחשב לחומר יקר יחסית וצריך לדעת איך לעבד אותו. בתהליך ייצור MDF מועברות שאריות של עץ בתהליך של סינון וניפוי, המיועד להפרידן לסיבים עדינים ואחידים. סיבים אלו מיובשים בתנור ומעורבים בדבק שרפי, ולאחר מכן נוצקים לתבניות שטוחות בהן נדחס ה-MDF בלחץ גבוה ומחומם לקבלת משטח אחיד וחלק הנחתך למידה המבוקשת. MDF משמש על פי רוב לייצור ריהוט עץ כארונות, מטבחים ודלתות ולריצוף בתי מגורים. בדומה לחומרי נגרות מלאכותיים אחרים (מלמין, פורמייקה) מצטיין ה- MDF בשטח פנים חלק ודחוס היטב אשר מהווה בסיס מצוין לצביעה או הדבקת ציפויים. ה- MDF אינו משנה צורתו במשך הזמן, כפי שיכול לקרות לרהיטים עשויים עץ טבעי, ובשל אחידותו המוחלטת ניתן ליצור ממנו כמעט כל צורה העולה על הדעת. MDF מצטיין גם במחירו הזול לעומת עץ טבעי, אך בניגוד לרהיטים מעץ, חומר זה סופח מים והרהיט עלול להתנפח.
פורניר: ציפוי עץ עבור רהיטים מעץ, העשוי מקילוף עץ דק. השלב הראשון בתהליך ייצור הפורניר הינו בחירת העצים המתאימים ביערות על ידי מומחים לנושא, שיודעים להורות לחוטבי העצים בדיוק איזה עץ לכרות על פי הגיל שלו, המצב הכללי שלו ומספר קריטריונים נוספים.
פורמייקה: חומר סינטטי בדומה לפלסטיק. קיימות פורמייקות באיכויות שונות מאוד. הזולות נשברות מהר יותר והן פחות עמידות בפני אדי מים או שריטות. כימיקלים ביתיים ישחקו אותן, ואור ישנה את צבען. תמיד יש לבדוק האם מדובר בפורמייקה תקנית על פי תקן ישראלי, אמריקני או אירופאי.
מלמין: מעין סנדוויץ' המורכב מדיקטים וביניהם פאזל של עצים המעניקים לרהיטים נפח ועובי. מלמין משמש בתעשיית רהיטי עץ ובעיקר לבניית דלתות. המלמין עמיד בחשיפה לקרינת השמש וקרינת UV.
שלייף לק: צביעה אטומה ומבריקה המתבצעת בעיקר על ריהוט MDF.

ריהוט עתיק:

ריהוט עץ עתיק מוסיף חמימות ביתית בכל חלל מעוצב. במאות הקודמות נוצרו רהיטים לפי קודים חברתיים ומגמות משתנות בעיצוב ובאומנות. רהיטים מעץ, מעשה ידיהם של אמנים, נועדו לבתי אצולה ולמשפחות אמידות, והשתייכו לקבוצות מוגדרות על פי סגנונם ויוצריהם, כגון: אמפיר, רוקוקו, בידמאייר, ארט - נובו וארט - דקו. עם הזמן נפרדו משפחות האצילים, מסיבות שונות, מרהיטים שליוו אותם שנים ודורות ונוצר שוק של עתיקות. כמו בתחומי אמנות אחרים, הפכו רהיטים ופריטים אלו לקלאסיקה שסווגה בקטלוגים, והתפתחה שכבה של אספנים מקצועיים וחובבי נוסטלגיה, שהעדיפו לרהט את ביתם ודירותיהם ברהיטים עתיקים מעץ בלבד, ובכך המשיכו מסורת עתיקה.

ריהוט בסגנון אסיאתי:

הסגנון האסיאתי המופיע במערב הוא שילוב של רהיטי עץ מלא בקו אופקי, מסותת ומודרני עם אלמנטים מנותקים וניידים כמו מחיצות קלות. הצבעוניות המלווה את הסגנון נעה מגוונים טבעיים ורכים ועד לגוונים עזים ועמוקים כמו אדום סיני, ירוק כאבן הג'ייד וצהוב כתום בגוני הזעפרן. משחקים בין שחור ללבן ובין כהה לבהיר מאזנים את המשקל בין האלמנטים של רהיטים מעץ ומחזקים את הקו הנקי והגרפי בעיצוב הכולל. האביזרים המשלימים את האווירה מגיעים ברובם עם קליגרפיה מסורתית ועם אזכורים ומוטיבים אסיאתיים אופייניים. החיבור לטבע ולכוחות הטבע עובר כחוט השני בכל תרבויות המזרח הרחוק. הגינה, הבית, רהיטים והאביזרים היום-יומיים מביעים את הכמיהה לטבע על ידי שימוש בחומרים כמו עץ, אבן, במבוק, חבלים ונייר אורז יחד עם עיטורים דקורטיביים מעולם הצומח.